תזונת ילדים

מהי תזונה משפחתית נכונה??
כיצד בונים הרגלי אכילה בתוך התא המשפחתי?? קחו בחשבון שילדיכם נמצא רוב היום בגן, ושם הוא צובר הרגלים, חלקם טובים חלקם פחות. בניית הרגלים בבית מושתת על כמה עקרונות:

1. חזרתיות – לחזור תמיד על אותו הדבר, אותה התנהלות, גם אם זה כרוך בהתנגדויות בהתחלה, לא לוותר. ישיבה משותפת סביב השולחן, או אם זה ילד ממש קטן אז ישיבה על הכסא הגבוהה לבד או עם אחים, גם אם זה מהווה משהו פחות אהוב..
2. להוות דוגמא אישית – אם תאמרו לילדכם שיושבים לאכול ליד השולחן, אבל אתם יושבים מול הטלוויזיה או במחשב, אין מצב שהוא יקלוט את המסר. ילדים גדלים בחיקוי.
3. דוגמא אישית באוכל – אל תצפו ללמד את הילד לאכול ירקות ואוכל בריא אם אתם עוסקים באכילת ממתקים… המושג "בסתר" לא קיים. הם רואים הכל, מבינים הכול, ולומדים להסיק מסקנות עוד לפני שהם יודעים להגיד את המילה הזו..
4. החלטיות – ילדים תמיד בודקים גבולות. הגבולות הם המקומות מוגדרים בהם הם חשים בטוחים ויודעים ש"עד כאן". זה דבר חשוב, ואינו מיועד כדי להציק לכם או למרוט את העצבים, זוהי הטריטוריה שלהם, האזורים המגדירים את יכולת התנועה שלהם והמקומות בהם חופש קיים עד לאותה נקודה שממנה אסור. עליהם לדעת מתי מסתיים החופש ומאיזו נקודה זה גבול, ואז הם יכולים להירגע. כאשר הורה קובע גבול ואינו עומד בו המסר כלפי הילד מאד מבלבל וגורם לו לחוסר ביטחון. מצב זה גורר מרד וכעס, דבר שאסור לתת לו לשנות את הגבולות שהצבתם. אם שיניתם פעם אחת, יכול להיות שהילד יסרב להסכים לפעם שנייה, ואי אפשר להאשים אותו.
5. יישום הגבולות – צריך גם הוא להיות מתוחכם. נסו לגשר על הפערים ולא לגרום לסיטואציה לצאת משליטה. לדוגמא, כאשר בני היה קטן, הוא לא אהב את כסא הילדים (הכיסא הגבוהה), לא הייתה לו סבלנות לשבת בו, והוא רק רצה לרדת וללכת לשחק. כדי לא להפוך את נושא האוכל למריבה, דאגתי שיהיו דברים שמעניינים אותו במהלך האוכל. לדוגמא: תליתי על הקיר ליד הכסא פוסטרים על נושאים שעניינו אותו כמו צורות הנדסיות צבעוניות, או דמויות ילדים מספרים שהוא מכיר וכד', ובמהלך האוכל היינו עוברים על התכנים המוכרים והאהובים של הנושאים השונים, וכך הוא גם למד, גם צחק ונהנה וגם אכל…
6. להתעקש על החשוב, לוותר על הלא עקרוני – כדי לא להגיע לעימותים עם הקטנטנים, תדאגו לשמור על המסגרת, אבל וותר על הדברים הפחות חשובים. לדוגמא: אם הוא לא רוצה לשבת ליד השולחן, אולי אם הוא יחזיק את הצעצוע האהוב עליו הוא יהיה מוכן לשבת יחד. אמנם הצעצוע עשוי להפריע, אבל כך הוא לא ירגיש שכופים עליו לעצור, ועדיין ישתתף בטקס המשפחתי סביב השולחן.

תכני האוכל גם הם חשובים כמובן, ילדים סרבני אוכל המעדיפים ממתקים, לא נולדו עם הצורך הזה. אם וויתרתם בעניין מספר פעמים אתם ניצבים לפני מאבק. ככל שתתייחסו לנושא הזה מוקדם יותר, כך תוכלו לשנות את דעתם מהר יותר. ככל שהילד יגדל ותוותרו לו, יהפוך הניסיון למאבק קשה וארוך והילד לא יוותר בקלות. איך מתחילים?

1. להכין את האוכל האהוב עליו (גם אם זה בנוסח טיפה שונה) כדי להתאים לשינוי אותו אתם רוצים להשיג.
2. מנקודה זו להתקדם לעבר דברים דומים אך שונים, לתת לו להתנסות בטעמים אחרים, ואם הוא מסרב, תמשיכו להגיש לו את הדברים השונים, ולהראות לו שאתם אוכלים אותם ונהנים. רק כך הוא ישתכנע שלא עובדים עליו..
3. גם אם נראה לכם שהוא לא אכל כלום: אל דאגה! הוא לא יישאר רעב. ואם כן, הוא יאכל את מה שרציתם מלכתחילה שיאכל. זוהי נקודה חשובה, לא לוותר. ממתקים אינם אוכל, הם יוצרים ילדים עקשנים ופחות בריאים, כי הסוכר הוא אינו מזון מחזק אלא מחליש ומעייף.
4. חטיפים אינם אוכל. אם הוא לא רוצה את המרק אן הירקות שלו, לא יוכל לקבל חטיף במקום. כך רק תחלישו את עמדתכם, ושוב תיאלצו להיאבק על נושאים שייתכן שכבר היו ברורים.
5. גם אם ילדיכם מכור לשטויות אפשר להבטיח לו ממש מעט בסוף הארוחה. לו זה לא משנה אם זה הרבה או מעט. לכן עדיף מעט. אם תעמיסו עליו הרבה סוכר, הוא רק ירגיש לא טוב ויהיה היפר אקטיבי. מבחינתו גם 2 ביסים מסמלים את אותו הדבר. הוא אינו חושב כמוכם.
   זכרו: ילדים קטנים הם כמו בצק. כמה שנלוש או בכוונה טובה כך תצא לנו עוגה מושקעת ומשובחת. אם נשים אותו בצד יותר מידי הוא יתייבש ולא יהיה רך ואוורירי לאחר האפייה…